נוטריון עריכת מסמך

נוטריון – עריכת מסמך

משרת הנוטריון הינו מוסד עתיק יומין, שבעבר נחלק לשני תפקידים – נוטריון ציבורי, שהיה אחראי על אישור מסמכים לצורך שימוש פנים מדינתי, ונוטריון למסמכים יוצאי חוץ, שהופקד על אישור ועריכת מסמכים לצורך שימוש במדינות זרות.
חוק הנוטריונים, שהתקבל בשנת 1976, הסדיר את תפקידיו וסמכויותיו של הנוטריון בדין הישראלי ואיחד את שני אפיקי משרת הנוטריון למשרה אחת. בנוסף, החוק קבע את הקריטריונים להגשת בקשה לרישיון עיסוק כנוטריון, המוגשת לוועדה המיוחדת מטעם משרד המשפטים, ואת סמכויותיו של הנוטריון המוסמך.
כשירותו של אדם לכהן כנוטריון נמדדת במספר תנאים. ראשית, על מבקש הבקשה להיות אזרח ישראל, עורך דין שהינו חבר בלשכת עורכי הדין ובעל ניסיון של 10 שנים לפחות במקצוע עריכת הדין. בנוסף, על מבקש הבקשה להראות כי לא הושעה מלשכת עורכי הדין בפסק דין סופי בעקבות הליכים משמעתיים, לא בוטל רישיונו לאור הליכים משמעתיים, לא הורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון, וכי עבר השתלמות מיוחדת לנוטריונים.
במידה והמועמד יימצא ראוי לכהן כנוטריון על ידי הוועדה המיוחדת, שמתכנסת פעמיים בשנה, יוכל להתחיל לכהן כנוטריון וזאת רק לאחר שיחתום בספר הנוטריונים וישאיר בו דוגמה של חתימתו.

סמכויות הנוטריון

סעיף 7 לחוק הנוטריונים קובע את סמכויותיו של הנוטריון. בין היתר, נוטריון מוסמך לאשר חתימה על מסמך, לאשר נכונות העתק של מסמך (מסמך נאמן למקור), לאשר נכונות תרגום מסמך, לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת, לאשר שאדם פלוני הינו בחיים (תעודת חיים), לאמת הסכם ממון בין בני זוג הנחתם לפני הנישואין, ואף לאשר פעולת עשיית צוואה לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965.
בנוסף על כל אלו, אחד מהשירותים הרבים אותם מוסמך הנוטריון לספק הינו עריכת מסמכים. תת סעיף 7(9) לחוק חוק הנוטריונים קובע כי הנוטריון מוסמך לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת, כאשר העריכה או עשיית הפעולה על ידי הנוטריון דרושה ו/או מותרת על פי הדין, לרבות דין של מדינת חוץ או על פי מסמך אחר.
מדובר בסעיף שמעניק לנוטריון סמכות רחבה ביותר מבחינה משפטית. הוא מאפשר לנוטריון לערוך כל מסמך – להשמיט ממנו חלקים ואף להכניס בו תיקונים ותוספות, ולעשות בו למעשה כל פעולה גם אם היא איננה מוזכרת בחוק, כל עוד אין איסור לגביה. הגם שמכך משתמע כי מדובר בפרצה בחוק, שמעניקה סמכות רחבה מדי שעשוי להיערך בה שימוש בלתי ראוי, יש להדגיש כי מדובר בדרך כלל בפעולות הנעשות לאור דרישות החוק ודרישות הדין הזר, במקרה הרלוונטי.

אתיקה מקצועית ומהימנות משפטית

החשיבות הנעוצה בתפקידו זה של הנוטריון נובעת מכך שלחתימתו יש תוקף משפטי מחייב. היא מעידה על היותו של מסמך אותנטי ותקין, שחוקיותו איננה מוטלת בספק, עד כדי כך שכיום, חתימת נוטריון על מסמכים הופכת אותם לבעלי ערך גבוה יותר מכאלו החתומים בידיו של עורך דין רגיל (שאיננו נוטריון).
מעמדו זה של הנוטריון כגורם המהימן ביותר להוכחת נפקות משפטית של מסמכים, מלווה כמובן באחריות רבה ובעמידה ברף גבוה ביותר של אתיקה מקצועית. הנוטריון כפוף לכללי אתיקה בעסקים המוגדרים בחוק, וכפוך לשיפוט משמעתי של בית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין. בין היתר, הנוטריון מחויב לשמירת סודיות מקצועית; איסור פרסום של מסמכים שבחזקתו ומידע על לקוחותיו; ניהול, טיפול ועיון בארכיון מסמכים, וכן חל עליו איסור לקבל עבודה תוך כדי שידול.
עבירה על כללי האתיקה הללו עלולה להביא לשלילת רישיונו של נוטריון בידי בית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין.